בן שמעון נ' פלאפון תקשורת בע"מ

החלטה

המבקשת מבקשת רשות ערעור על החלטות כב' הרשמת כלנית שפירא-ברגמן מיום 29.7.10 ו-27.12.10, (כך לטענתה), אשר ניתנו בתיק ההוצל"פ 01-85696-05-6 (להלן: "תיק ההוצל"פ").

הבקשה הוגשה רק ביום 20.1.11 והוגשה גם בקשה להארכת מועד להגשת הבר"ע.

המבקשת טענה; כי עקב הליכי ההוצל"פ נגדה, היא לא יכלה לשלם אגרה בגין הגשת בר"ע; ורק כשהצליחה לאסוף הסכום הנדרש הוגשה הבר"ע.

המבקשת היא החייבת בתיק ההוצל"פ. המשיבה 1 היא הזוכה בתיק ההוצל"פ והמשיבים הנוספים, הם זוכים בתיקי הוצל"פ נוספים; התלויים ועומדים נגד החייבת.

לחייבת היה תיק איחוד שמספרו 18-99972-00-5, אשר נסגר בחודש יוני 2010 לאחר שהחייבת לא עמדה בתשלומים וסכום הפיגור בתיק האיחוד עלה על 47,000 ₪.

בחודש יולי 2010, כלומר כחודש לאחר שנסגר תיק האיחוד, הוגשה על-ידי המבקשת בקשה בתיק הוצל"פ 01-85696-05-6 ובמסגרתה ביקשה לאחד את תיקיה, לזמנה לחקירת יכולת, לעכב את ההליכים נגדה ולהורות על צו חיוב זמני בתשלומים ע"ס 200 ₪ ולבטל הליכי גבייה. לרבות, עיקול חשבון עו"ש בבנק דיסקונט ועיקול בבנק הדואר.

בהחלטה מיום 12.9.10 כתבה כב' הרשמת בין היתר:

"כך, לאחר פיזור התיק עותרת החייבת להכריז עליה כעל חייבת מוגבלת באמצעים ולאיחוד תיקיה כאילו לא היה דבר ומנסה לזכות בהגנה מחודשת.

היענות לבקשת החייבת מהווה פגיעה בלתי מידתית ובלתי הגיונית בזוכים."

בקשה של החייבת מיום 2.12.10, במסגרתה טענה כי לא תוכל לשלם את חוב הפיגורים, נדחתה.

המבקשת טוענת כי כב' הרשמת התעלמה לחלוטין ממצבה הכלכלי ומנסיבות אי עמידתה בצו חיוב התשלומים; וכי היא לא יכולה להמשיך ולהתנהל כאשר ננקטים נגדה הליכי גבייה, ומשכורתה וחשבון הבנק שלה מעוקלים.

המשיבים לא הגיבו לבקשה, למעט המשיבה-ליאב אופנה בע"מ אשר הותירה את ההחלטה לשיקול דעת בימ"ש.

לאחר שעיינתי בטענות המבקשת, לא מצאתי כי נפל פגם בהחלטת כב' הרשמת, ודין הבקשה להדחות מהנימוקים כדלקמן:

אין חולק על כך שתיק האיחוד של החייבת פוזר לאחר שלא עמדה בתשלומים. כאשר קיים תיק איחוד לחייב והוא מוכרז "מוגבל באמצעים", יש לצפות מהחייב לעמוד בתשלומים. אין להשלים עם מצב שבו החייב יהנה במשך שנים מעיכוב הליכי הוצל"פ נגדו בשל מעמדו כחייב מוגבל באמצעים וקיומו של תיק איחוד- מחד, ומאידך- לא ישלם את החוב בתיק האיחוד.

כפי שציינה, כב' הרשמת בהחלטתה, בצדק, החייבת יכלה לשטוח טענותיה בפני רשם ההוצל"פ בתיק האיחוד, בטרם פוזר תיק האיחוד; ואם טענותיה היו משכנעות; ממילא לא היה מפוזר תיק האיחוד.

אלא שהחייבת- המבקשת בחרה שלא לעשות כן. תיק האיחוד נסגר ובחלוף כחודש ימים בלבד, הגישה בקשה לפתוח תיק איחוד חדש בלשכת הוצל"פ אחרת ולעכב הליכים נגדה.

בנסיבות אלו, החלטת כב' הרשמת ניתנה כדין ומכוח שיקול הדעת המסור לה ולא נפל פגם בהחלטה המצדיק התערבות ערכאת ערעור, גם אם אכן מדובר בחובות ישנים.

כל עוד תלויים ועומדים תיקי ההוצל"פ; אין "מחיקת חובות" של חובות ישנים וגם חובות ישנים יש לשלם.

אציין; כי שמורה הזכות לחייבת-המבקשת בהתאם לסעיף 69 ב' לחוק ההוצל"פ התשכ"ז-1967 לבקש חקירות יכולת בתיקים הפרטניים על מנת שייקבע צו תשלומים עדכני בתיקים הפרטניים; ואם מי מהרשמים בתיקים הפרטניים יסבור כי יש להכריז עליה כעל חייבת מוגבלת באמצעים, ממילא בסמכותם ליתן החלטה כזו; מבלי שההחלטות נושא הבקשה שבפני, מגבילות אותם.